פסק-דין בתיק ת"א 3708-08

לפניי תביעה שעניינה פגיעה נטענת במהלך העבודה.

רקע כללי ותמצית טענות הצדדים -

1. התובעת, פלונית (להלן: " התובעת"), ילידת 1957, היתה בכל הזמנים הרלבנטיים עובדת של של עירית קריית ביאליק, הנתבעת (להלן: " הנתבעת"), ועסקה מטעמה בעבודות נקיון, לרבות במועדון קהילתי שבעיר (להלן: " המועדון").
2. התובעת טוענת בכתב התביעה כי ביום 24/10/06, בעודה עוסקת בנקיון במועדון, נדרשה להרים ולהזיז רהיטים כבדים וכי כאשר הרימה שולחן כבד חשה לפתע כאב עז וחד בגבה (להלן: " התאונה").
3. התובעת טוענת כי עקב אותו ארוע תאונתי נגרם לה בקע דיסק בגב התחתון ונותרה לה נכות צמיתה בגבה, בשיעור של 10%. התובעת מעריכה את נזקיה בסך של כ-376,000 ש"ח.
4. הנתבעת מכחישה את תאוריה של התובעת באשר לקרות התאונה, ומוסיפה וטוענת כי התובעת סבלה ממיחושים וכאבים בגבה לפני ואחרי הארוע הנטען, ולכן ככל שהיא סובלת נכון להיום מממצאים אורטופדיים בגבה - הרי שלא ניתן לקשר אותם לתאונה בה עסקינן.

המסכת הראייתית -

5. בפניי נשמעו התובעת (לגבי תצהירה ת/1); דר' אלי סלטי (אשר הגיש חוו"ד רפואית מטעם התובעת, להלן: " דר' סלטי" - לגבי חוות דעתו ת/2) ודר' יעקב אגינסקי (אשר הגיש חוו"ד רפואית מטעם הנתבעת, להלן: " דר' אגינסקי" - לגבי חוות דעתו נ/14).
6. כמו כן, הוגשו מסמכים רפואיים רבים, כמו גם מסמכים נוספים אחרים מטעם הצדדים.
7. התובעת אף מבקשת להגיש כראיה חוות דעת של דר' אנגל (להלן: " דר' אנגל") אשר מונה כמומחה רפואי מטעם בה"ד האזורי לעבודה בחיפה, שדן בתביעתה של התובעת כנגד המוסד לביטוח לאומי לגבי התאונה (להלן: " התביעה בבה"ד"). הנתבעת מתנגדת להגשת המסמך, וכפי שנקבע בהחלטת ביניים - הכרעה לגבי מסמך זה תינתן בפסה"ד להלן.

דיון והכרעה - 

8. לאחר שבחנתי את חומר הראיות ושקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים וסיכומיהם, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה הקטן, שכן עיקר הממצאים הרפואיים אינו קשור לאירוע הנטען ביום 24/10.
9. שוכנעתי כי התובעת אכן סובלת מבעיות בגב, לרבות פריצת דיסק ובלטי דיסק נוספים, ואני אף מוכנה לקבל את הטענה שהממצאים מסיבים לה כאב ומגבילים את יכולתה במובן מסוים - אך הוכח כי הממצאים הינם בחלקם על רקע ניווני ועל רקע של מאמץ מתמשך לפני התאונה כמו גם כתוצאה מאירוע נקודתי חריף שבוע אחרי התאונה, ביום 30/10/2006. לא שוכנעתי כי ביום הנטען, 24/10/2006, אירעה תאונה אשר כשלעצמה גרמה לכל הנזק, ובוודאי שלא לפריצת הדיסק - ואפרט להלן את נימוקי.
10. ראשית, לא ברור אם טענת התובעת לגבי יום 24/10/2006 הינה לגבי אירוע נקודתי או לגבי כאב מתמשך ביום התאונה. בתצהירה, בסעיף 2, טוענת התובעת כי - "בעת שהרמתי שולחן כבד במועדון, הרגשתי פתאום כאב חזק וחד בגב ..." (וראו אף את סעיף 4(א) לכתב התביעה, את סיכומיה ואת התביעה בבה"ד). לעומת זאת, בחקירתה, התובעת מתארת כי ביום התאונה, 24/10/2006 היא הגיעה למועדון בערך בשעה 14:00, וערכה את המקום לקראת מסיבה שהיתה אמורה להתקיים שם בשעות הערב (עמ' 6 שורות 20-17). התובעת ממשיכה ומתארת כי - "הייתי צריכה להכין את כל השולחנות, כסאות, להכין הכל למסיבה ... היו חיילים שעזרו לי אבל את רוב הדברים עשיתי לבד ... כשסיימתי לעשות הכל התחילו לי כאבים חזקים בגב ... היו לי כאבים כבר בעבר, אבל בגלל שהשולחנות היו כבדים מאד והמסיבה היתה גדולה והייתי צריכה לעבוד הרבה הרגשתי את הכאבים יותר ..." (עמ' 7 שורות 1-10). בהמשך, כאשר התובעת נשאלת מתי בדיוק היא הרגישה את הכאבים היא משיבה: "תוך כדי העבודה ... זה היה בכללית. הייתי מאד עייפה, כשהחזרתי את השולחנות זה היה לי קשה יותר והכאבים היו חדים יותר ..." (שם, שורות 12-19). משמע, שבחקירתה בבהמ"ש התובעת לא מספרת על אירוע נקודתי, טראומטי, בודד או מוגדר ולא חזרה על התיאור לגבי כאב חריף פתאומי במהלך הרמת או הזזת שולחן כבד.
11. יחד עם זאת, אני כן מקבלת את הגרסה לגבי מאמץ משמעותי ביום 24/10, במהלך הכנת המועדון למסיבה וסידורו לאחר מכן - מאמץ אשר הביא את התובעת לכך שהיא חזרה הביתה ברגל באותו היום, למרות שהגיעה עם אופניה, כיון שלא יכלה לרכב על האופניים בחזרה. התובעת בסעיף 2 לתצהירה טוענת כי לאחר יום 24/10 היא התקשרה לאחראית עליה, גב' מיכל, ואמרה לה שהיא סובלת מכאבי גב, מבקשת לעשות עבודות יותר קלות בימים הקרובים ולא להרים דברים - וכדבריה: "אמרתי למנהלת שלי, מיכל, שאני סובלת מכאבים חזקים בגב, ובעצם הגעתי למועדון רק כדי להיות שם, לפתוח לסגור, ולא ממש עשיתי עבודה פיזית, לא הרמתי שום דבר ולא ניקית כמעט כלום כי לא יכולתי לעשות דבר. המנהלת שלי, מיכל, ידעה על מצבי והסכימה שאבוא אפילו רק כדי לפתוח את המקום ולסגור אותו ...". טענותיה אלו לא נסתרו - ויוער כי אותה אחראית מטעם הנתבעת לא הגישה תצהיר ולא זומנה כעדה. לכן, לסיכום נקודה זו, התובעת לא העידה לגבי אירוע נקודתי ברור ומוגדר ביום 24/10.
12. שנית, התנהלות התובעת באותו היום, לאחר הפגיעה הנטענת, אינה מלמדת על פגיעה טראומטית חמורה, ובוודאי שלא כזו אשר גרמה לפריצת הדיסק. התובעת מאשרת כי ביום הנטען, 24/10, היא המשיכה לעבוד עד סוף יום העבודה, עד סוף המסיבה ומסבירה כי - "בגלל שלא רציתי לאבד את העבודה, שתקתי" (עמ' 7 שורה 7). עוד מוסכם כי במספר הימים העוקבים המשיכה התובעת לעבוד כרגיל (שם, שורה 27), תוך שהיא ממשיכה להרים כסאות ושולחנות (עמ' 8 שורה 4), והכל - עד יום 30/6 אליו אתייחס להלן. 
13. שלישית, אין כל תיעוד רפואי לגבי פגיעה טראומטית ביום 24/10. התובעת נשאלה אם היא פנתה לטיפול רפואי ביום התאונה או למחרת, והשיבה - "נדמה לי שהלכתי לרופא, אני לא זוכרת" (עמ' 8 שורה 6), אך עיון במסמכים הרפואיים שהוגשו מלמד כי אין ולו מסמך בודד לגבי תאונה או כאב (בדרגה זו או אחרת) ביום 24/10 (וראו כי אף שני המומחים מאשרים נקודה זו).
14. רביעית, בניגוד להעדר תיעוד באשר לחבלה טראומטית ביום 24/10, הרי שיש תיעוד רפואי לגבי כאבי גב ומגבלות בגב לפני התאונה הנטענת. תחילה, התובעת עצמה מאשרת שהיו לה כאבי גב משמעותיים גם לפני יום 24/10, וראו לדוגמא את עמ' 7 שורה 12 שם היא מאשרת ש תמיד סבלה מכאבי גב, את התיעוד מיום 24/4/2003 לגבי כאבים בגב התחתון ומוגבלות בתנועה ואת המסמך מיום 29/3/2007 (נ/17) שם מצוין כי התובעת החלה לסבול מכאבי גב תחתון עם הקרנה לשתי הרגליים כשנה לאחר שהחלה לעבוד בנקיון, כלומר כבר משנת 2002. בנוסף, קיים מסמך מיום 18/10/2006 , בו מצוין - "לפני 3 ימים נפלה. חבלת גב עליון ... כאבי גב תחתון ידועים חוזרים ..." ( נ/7) ומסמך נוסף לגבי 3 ימי מחלה שאושרו לתובעת מיום 18/10 ( נ/6). מצאתי להדגיש את האירוע מיום 18/10 ואת פנייתה של התובעת לטיפול רפואי בהשוואה לכך ששבוע לאחר מכן, במועד בו עסקינן, 24/10, היא לא פנתה לטיפול ואפילו לא חזרה לאותו רופא שטיפל בה ביום 18/10. בנוסף, אפנה לצילום רנטגן שביצעה התובעת ביום 22/10 , יומיים לפני התאונה הנטענת, בו כבר נצפתה "היצרות קלה של המרווחים הבין חוליתיים", כאשר אף דר' סלטי מטעם התובעת מסביר כי כאשר קיימת פריצת דיסק, לעיתים הדבר בא לידי ביטוי בהיצרות של המרווח כאמור (עמ' 17 שורה 13).
15. חמישית, יש תיעוד רפואי לגבי פגיעה זהה נטענת דווקא מיום 30/10/2006, שבוע אחרי התאונה. כאמור לעיל, התובעת בתצהירה מספרת כי הפגיעה התאונתית/הנקודתית היתה ביום 24/10, עקב הרמת השולחן, וממשיכה וטוענת כי - "ביום 30/10/2006 הרגשתי שכאבי הגב מתגברים". משמע, שע"פ התצהיר - הכאב החד היה ביום 24/10, במשך הימים הסמוכים הכאב לא חלף, עד שהתגבר עד מאד ביום 30/10 או אז הזעיקה התובעת רופא לביתה, אשר הזריק לה זריקת וולטרן ולמחרת היא פנתה לטיפול בקופת חולים. דא עקא, שעיון במסמכים מלמד שדווקא ביום 30/10 היה אירוע תאונתי/נקודתי.